בְּרִיאוּת

משמעות הדבר היא רמות אוראום בדם גבוהות או נמוכות מדי

אוריאה בדם היא תוצר פסולת של חילוף החומרים של חלבון בגוף. כאשר אתם אוכלים חלבון, הכבד מפרק אותו כדי להקל על ספיגת הגוף. מתהליך זה נוצרת אוריאה או אוריאה שאינה נחוצה לגוף. אז, הכבד יסיר אותו דרך הדם כדי שיוכל ללכת לכליות. בכליות, אוריאה תעובד כך שניתן יהיה להפריש אותה דרך השתן בעת ​​מתן שתן. בדרך כלל, עדיין תישאר כמות קטנה של אוריאה בדם, אך בכמות לא מזיקה. אם הכליות נפגעות, הפרשת אוריאה דרך השתן תופרע. כתוצאה מכך הוא יצטבר בדם ורמות האוריאה בדם יעלו. מצד שני, אם בבדיקות מעבדה נמצאה רמת אוריאה בדם נמוכה מדי, אז ישנן מספר בעיות בריאותיות שגם אתם עלולים לסבול מהן.

מתי צריך לעשות בדיקת אוריאה בדם?

כדי לקבוע את רמות האוריאה בדם, עליך לעבור הליך בדיקת חנקן אוריאה בדם (BUN). בדיקה זו מתבצעת בדרך כלל כדי לקבוע את מצב תפקוד הכליות. בדרך כלל, הרופא שלך ינחה אותך לעבור בדיקת BUN אם:
  • חשד למחלת כליות
  • רוצה להעריך איך הכליות פועלות
  • רוצה לראות את יעילות הטיפול בהמודיאליזה או דיאליזה פריטונאלית שנעשה
  • רוצה לאבחן מגוון הפרעות כגון נזק לכבד (כחלק מבדיקת דם), חסימת דרכי השתן, אי ספיקת לב או דימום במערכת העיכול
אם המטרה העיקרית של הבדיקה היא בגלל שיש חשד לפגיעה בכליות, אז בנוסף לרמת האוריאה, הרופא יבדוק גם את רמת הקראטינין בדם. בדיוק כמו אוריאה, קריאטינין הוא גם תוצר פסולת מטבולי המופרש בדרך כלל בשתן. אז אם הרמות גבוהות, כמעט ניתן להסיק שיש לך נזק לכליות. בדיקת BUN יכולה לשמש גם לאיתור מצבים כמו התייבשות, תת תזונה ופגיעה בזרימת הדם.

בדיקות אוריאה בדם מומלצות גם אם מופיעים תסמינים אלו

בדיקות אוריאה בדם נעשות בדרך כלל אם הרופא חושד שלמישהו יש מחלת כליות. ככל שבדיקת ה-BUN מתבצעת מוקדם יותר, ניתן להתחיל את הטיפול לפני שהמצב מחמיר. לכן, אם אתה חווה חלק מהתסמינים שלהלן, עליך להתייעץ עם רופא.
  • שינויים בתדירות ובנפח של מתן שתן
  • שתן שיוצא מוקצף, מדמם, נראה חום או משנה צבע מהרגיל
  • כאב בעת מתן שתן
  • נפיחות מופיעה בזרועות, בפרקי הידיים, ברגליים, בקרסוליים, סביב העיניים, הפנים והבטן
  • רגליים לא יכולות להישאר בשקט בזמן השינה
  • כאבי מפרקים או עצמות
  • כאב גב
  • מרגיש עייף כל הזמן
[[מאמר קשור]]

בדיקת BUN ומשמעות ערכי אוריאה בדם

כדי לקבוע את רמת האוריאה בדם, צוות המעבדה צריך רק דגימת דם קטנה שתילקח דרך הווריד מהזרוע או מגב היד. ההליך די פשוט וניתן לחזור הביתה מיד לאחר סיום הוצאת הדם. לאחר מכן ניתן לקחת את תוצאות בדיקה זו או לשלוח ישירות לרופא המטפל. הרופא יבחן את ערך האוריאה בדם וישווה אותו לערך תקין. הערך התקין של אוריאה בדם עבור כל אדם יכול להיות שונה, בהתאם למין ולגיל.
  • זכר בוגר: 8-24 מ"ג/ד"ל
  • נשים בוגרות: 6-21 מ"ג/ד"ל
  • ילדים בגילאי 1-17 שנים: 7-20 מ"ג/ד"ל
עבור קשישים מעל גיל 60, הערך התקין של אוריאה בדם הוא מעט גבוה יותר מאשר עבור מבוגרים מתחת לגיל 60. אם רמת האוריאה בדם שלך נראית גבוהה מהרגיל, אתה עלול להיתקל בתנאים הבאים:
  • מחלת כליות
  • אי ספיקת כליות
  • חסימה בדרכי השתן
  • דימום במערכת העיכול
  • מחלת לב
  • אי ספיקת לב
  • בדיוק עבר התקף לב
  • התייבשות
  • תכולת חלבון עודפת
  • לחץ
  • הֶלֶם
  • בְּהֵרָיוֹן
בינתיים, אם ערך האוריאה בדם נמוך מהרגיל, קיימת אפשרות שיש לך את התנאים הבאים:
  • אִי סְפִיקַת הַלֵב
  • תת תזונה
  • חוסר חלבון בגוף
  • הידרציה יתר
כדי להתגבר על עודף או מחסור ברמות אוריאה בדם, הרופא ימליץ על טיפול בהתאם לגורם. בנוסף, כדי לסייע בהורדת רמות אוריאה בדם גבוהות מדי, עמידה בצרכי הנוזלים של הגוף היא אחת הדרכים היעילות ביותר. ייתכן גם שימליץ לך להפחית את צריכת החלבון לזמן מה.
$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found