בְּרִיאוּת

הקפיצה לרוחק האלטטית: טכניקות בסיסיות, כללים והיסטוריה

הקפיצה לרוחק היא ענף ספורט אתלטי שהתנועות שלו משלבות מספר טכניקות החל מריצה, איך מספקים דחייה ועד לקפיצה על מנת להגיע לנקודת הקפיצה הכי רחוק שאפשר. לפני ביצוע קפיצה, על השחקן לרוץ ולקפוץ בזמן הנכון על מנת לדרוך כף רגל בארגז החול כמטרה כמה שיותר רחוק. אם שיטת הקפיצה אינה מתאימה, כגון הרגל חוצה את גבול התיבה, אז השחקן עלול לא לקבל ניקוד. בתחרות הקפיצה לרוחק תינתן לרוב לכל שחקן הזדמנות לבצע שש קפיצות.

היסטוריית קפיצה לרוחק

הקפיצה לרוחק התחרתה לראשונה באולימפיאדת יוון העתיקה. אבל באותה תקופה, הדרך לעשות זאת הייתה שונה. תחרות הקפיצה לרוחק, הדומה לזמנים המודרניים, נכללה לראשונה באולימפיאדת 1896. התפתחות האתלטיקה באינדונזיה עצמה החלה מאז התקופה הקולוניאלית ההולנדית. עם זאת, ארגון האתלטיקה האינדונזי הרשמי הוקם רק ב-3 בספטמבר 1950 ונקרא איגוד האתלטיקה של כל אינדונזיה (PASI).

סגנון בקפיצה לרוחק

כדי להצליח להשיג קפיצה לרוחק, יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון כשעושים ספורט זה, כולל סגנון הקפיצה. ישנם שלושה סגנונות בקפיצה לרוחק, כלומר סגנון הסקוואט, סגנון התלייה והליכת האוויר. ההבדל בין סגנונות הקפיצה מצוין על ידי מצב היציבה של הקופץ בזמן ריחוף באוויר. הנה הסבר מלא יותר.
  • סגנון צעד או סקוואט (סגנון ציפה)

סגנון זה מומלץ בדרך כלל למתחילים או לאנשים שרק לומדים לקפוץ לרוחק. נקרא סגנון הסקוואט כי כשבאוויר, תנוחת הגוף נראית כאילו אדם כופף.
  • סגנון תלייה (סגנון תלייה)

זה נקרא סגנון תלייה מכיוון שכאשר עושים קפיצה בסגנון זה, תנוחת הרגליים תלויה כששתי הברכיים יוצרות זווית ישרה. המיקום של שתי הזרועות הוא מעל הראש, כך שזה נראה כאילו הוא תלוי.
  • הליכה בסגנון האוויר

בעת ביצוע תנועת קפיצה בהליכה באוויר, תנוחת הרגליים מתנדנדת או נעה קדימה, כך שנראה כאילו אדם הולך. גם תנוחת היד בסגנון זה מתנדנדת.

טכניקת קפיצה לרוחק בסיסית

בקפיצה לרוחק יש כמה טכניקות שצריך לעשות, כלומר:

1. טכניקת קידומת

הטכניקה הראשונית בה משתמשים בקפיצה לרוחק היא לרוץ לנקודת ההתחלה של הקפיצה. למהירות הריצה תהיה השפעה משמעותית על מרחק הקפיצה שניתן להשיג. על הקופץ לרוץ מנקודת ההתחלה לנקודת הזינוק לפני תיבת הנחיתה. אם תנוחת כף הרגל של הקופץ חורגת מהמגבלה עקב ריצה בצורה או מהירות לא נכונה, הקפיצה לא תיספר. מרחק ההתחלה הרגיל והנפוץ בו משתמשים קופצים (ספורטאים) בתחרויות קפיצה לרוחק הוא 40-50 מטר לגברים ו-30-45 מטר לנשים.

2. טכניקת פוקוס

טכניקת הכן בקפיצה לרוחק מתבצעת כאשר הקופץ הגיע לסוף הריצה ועליו להתחיל על קרש או הכן באמצעות הרגל החזקה ביותר על מנת לקפוץ רחוק ככל האפשר. בזמן מנוחה, המיקום של גוף הקופץ לא צריך להיות נוטה מדי ועליו להבטיח שהדחייה תהיה חזקה ומאוזנת. לא רק תנוחת הרגליים, גם תנועת הנפת היד משחקת תפקיד בהצלחת טכניקת הכן. התנופה הנכונה תעזור להגדיל את גובה הקפיצה ויכולה להפוך את הגוף למאוזן יותר.

3. טכניקת ציפה

לאחר שהשחקן יקפוץ מהכן, הוא יכנס לשלב הצף. כאשר עושים תנועה צפה, יש לשמור על איזון הגוף. הנפת שתי הזרועות יכולה לעזור לקושר לשמור על שיווי משקל טוב יותר.

4. טכניקת נחיתה

טכניקת נחיתה היא טכניקת קפיצה לרוחק בסיסית. מכיוון שהנחיתה תיחשב כמרחק הסופי ותקבע את הניצחון. בזמן הנחיתה, אל תתנו לגוף או לזרועות ליפול לאחור. תנוחת הנחיתה המומלצת היא למקם את שני העקבים והרגליים יחד. הנחיתה של שתי הרגליים צריכה להתבצע גם בדחיפה קדימה של האגן. זה יעזור למנוע מהגוף שלך ליפול לאחור ולהפחית את הסיכון לפציעה.

מתקן תחרות קפיצה לרוחק

במשחק הקפיצה לרוחק הרשמי, ישנם מספר מתקנים שצריך להכין כאמצעי קפיצה, כגון:
  • מסלול ריצה

מסלול הריצה שמכינים הוא לרוב באורך 45 מטר ורוחבו 1.22 מטר.

קורת הדום בקצה מסלול הריצה יש צורך להכין קורת תמיכה ברוחב לפי מסלול הריצה ובעובי של 5 ס"מ גובה ו-20 מ' רוחב. המרחק בין הכן לאמבט הזינוק הוא 1 מטר.

  • קפיצה באמבטיה

גיגית הקפיצה היא המקום שבו נוחת הקופץ. גיגית זו ממולאת בחול ומיוצרת כאשר אורך הגיגית הקפיצה הוא 9 מטר ורוחב הגיגית הקפיצה הוא 2.75 מטר.

כיצד למדוד את הקפיצה בקפיצה לרוחק

במשחק הקפיצה לרוחק, השחקן שהצליח לבצע את הקפיצה הרחוקה ביותר ייצא כמנצח. לכל קופץ תינתן בדרך כלל הזדמנות לקפוץ שש פעמים. מרחק הקפיצה נמדד בדרך הבאה.
  • המדידות נעשות על ידי מדידה של חבר מושבעים אשר מורכב בדרך כלל משני אנשים.
  • מדידות יבוצעו אם הקפיצה תקפה.
  • מדידת הקפיצה מתבצעת מקצה הכן הקרוב לארגז החול, ועד לסימן הנחיתה הראשוני.
קופץ מוכרז ככישלון והקפיצה שלו לא תיספר אם:
  • בעת ביצוע טכניקת הכן, כפות הרגליים או חלקי גוף אחרים נוגעים בקרקע מאחורי קו התמיכה (האזור שבין קורת הכן לארגז החול).
  • קפוץ מחוץ לקצה הכן.
  • בנחיתה, הקופץ פוגע בקרקע מחוץ לאזור הנחיתה או לגוף הקפיצה לפני ביצוע נחיתה נכונה בגוף הנחיתה.
  • לאחר השלמת הקפיצה, הקופץ חוזר דרך גיגית הקפיצה.

    נחיתה בביצוע סלטה

[[מאמר קשור]]

יתרונות בריאותיים של קפיצה

היתרונות של עיסוק בספורט שיש בו תנועות קפיצה לבריאות הם שונים, כגון:
  • קפיצה יכולה לעזור לשרירים להתחזק ולהיווצר יותר
  • יכול לעזור בשריפת עודף קלוריות
  • להגדיל את צפיפות העצם ולחזק את העצמות
  • טוב לבריאות הלב והריאות
  • להגביר את חילוף החומרים
  • שפר שיווי משקל וקואורדינציה
  • עזור להפחית מתח
הקפיצה לרוחק היא ענף באתלטיקה. הספורט הזה אולי לא כל כך פופולרי באינדונזיה. עם זאת, עם תרגול חרוץ, זרעים של ספורטאים עתידיים אינם בלתי אפשריים לצוץ.
$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found